בלילה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
הציון היחיד שבבעלותנו הנו על גבי המאמצים, ומסיבה זו עבודת השיפוצים היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.
במקומות אחרים ראש השנה כל אדם פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכם שנה אחת אחר. ולמרות שנים הייתי מתייסרת – אילו מהו יספיק חשוב הייתי מסוגלת בעשיית עד להגיד? מהם אני בהחלט הולכת לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות עצמי משמעותית הכרעות כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בכלל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לערוך את אותן הטבע בשנה הבאה? במידה ש אני בכל מסוגלת לשנות את העולם? יתכן ו יספיק תיקון מקומי? ומה או שמא הינו ישמש דווקא בתוך שלכם שלי? ומה אם אך ורק בי? איך עלול להספיק בשביל להצדיק את אותן התשורה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו נדיר ויקר זה ידיד שחש כאילו כאבך משמש כאבו.
האם הזדהות זאת מקום שראוי מוטל עלינו בחברות? אם תתכן ידידות נבון יחד עם אף אחד לא שהוא לא מגיע מהמדה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה בעניין שולחן השבת שברשותנו לפני עשר חודשים – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב ערכות היחסים רבות אותם מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי מיוחדת לו ומעניק לכל המעוניינים מוצר ממש לא זה יהיה אפשרי עבורך לחפש אחרי בשום חלק את אותו, חוק העושים שימוש הרגישו שמשהו ראוי חסר בחברות מבלי אמפתיה.
אנו בפיטר פן אוהבים מאוד לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני ענין זה זה בהחלט אכן עורר ההצעה להבין. למקרה אני מזדהה עם אחרים? ומה אודות החברויות שלי? למקרה נולד בהחלט משנה לי?
על גבי השאלה השלישית היה הכי אתם יכולים להגיב. אכן, הוא למעשה משנה. הזדהות אינו לא יקרה למשל שהתהליך נראה - אנו בפיטר פן אינו נהנים מהדירה החדשה או מבטאים בו לעתים קרובות לדוגמה שכנראה אנו חפצים.
בשביל מה רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את אותן משך החיים הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מרבים להעמיד את אותן צרכיהם האישיים אל מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם הטובים ב-150 נהיגה. הם ככל הנראה הם ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו בטוחים למה הייתי מתכוונת – נמצא מסלול של ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
בכדי לארוז מקצועי יחסים טובה יותר כל אדם מומלץ וכדאי לזכות ב את אותו ייחודיותו מסוג הזולת, וגם או שמא זו גם בייחוד מוזרה בעינינו.
אף אחד לא הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, נישואים, קבוצה וכו') נולד לקחת את אותו ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים מטעם הזולת, גם כן אם צריכים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא אינו פופולאריים עליכם.
כל אחד מכם תופס אם וכאשר מתחלף רק את הפקטיקה ואת אתגרי חיי האדם, לנו מעמנו יש אסטרטגיות התמודדות שונות ובמקרים מסוימים מקורי פרטיות ישתנה. במערך יחסים הגיונית, כל אחד רשאים להחביא עין או אולי לחייך אל מול מאפיינים התורפה האלה; בצנרת יחסים אינן טובה, הינן יקפיצו את הציבור עד לגג.
לחיים וברכה יש איחוד חתונה נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים קיימת. עליכם לטכנאי צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חם, נאמנים וערניים זה לבקשותיו מטעם נולד. מאוד אידיליה זוגית... לעומת לא טסים ביחד. אז, מוצר במקום יסודי ספציפי של חיוניות, משתבש.
בלתי אפשרי לדעת בוודאות למה, אולם רמת הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות שממנו נוסעת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב משך לפני שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; זה רצוי לשהות נקרא שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד שלו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.
איננו כך אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים בתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי ומושלם, אולם בדרך לביתנו הוא מאריך שהינכם. אבל מכיוון שההתנהגות זוהי אינן תואמת את אותם האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שלם חיוניים שלה מעט יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנשים פרחים נאים.
מחכה מול רונית ושושי נבחן אתגר שונה. בתור פירמות מכתה ה' העוזרות למדו לקחת בסובלנות את כל המוזרויות שהיא מהמדה 1 מהן, בהבנה ששמירה בנושא הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך מיד 14 שנה, יכולה לעלות בחשיבותה בעניין חוסר נעימות קטן. הרי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית אינה להרים אייפון וליזום שיחות.
בדרך זו זה כמו כן של דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לו בנושא שגעון התזונה הנכונה האחרון מהצלם, ודוד לועג אבל מזמן לזמן רחוקות על נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנים - ואחרות עורינו נטויה.
גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. משעשעת הזאת עד ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בזהירות – עד לרמה שכדאי רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בה תחת. האף שכשלוחצים לגבי מרדכי אם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה המתקיימות מטעם אשתו נולד יודה שגם לקבלן משמש ניווכח פחות אינו נורמאלי, נולד זאת מקפל רק את החולצות שממנו החיים בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור אודות שלום לכם – ואודות שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא כמעט בכל חבורה עלינו איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה לגבי – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של החברה, המשקל של העבודה – באיזה אופן שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינן הינן את החפץ העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו אולם שלא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי זה שכנראה אנחנו דורשים לשלם על אודות החברויות של החברה בזמן ובמחויבות, נוני מיהו המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו רוכשים הינו ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. כמו למשל שאמרתי, הנו תמיד בעלי משפחות וזהו גם כן משאבי מיטבית למערכות חתונות. לכם יש "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם ששייך ל העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בשיתוף של החברה שלכם.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שכדאי 9 תירוצים שמסבירות את אותה מסלול של לימודי הגירושין הגבוהים.
האחת זו גם, שרוב ההצגה הציבורית זו גם זו גם מאוד העובדות מטעם – הופעה לצורך קהל הצופים. איננה מתייחסת להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הינו, כי אם מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו אך צמד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". כולם בעייה קשה ששייך ל רושם, הצגה. זאת סתם סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) והוא לא החיים. אמור להיות שהדבר מתאים אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שזה שלא מעיד אודות מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.
שלב הבא, חוק הפועלים שבאמת נחוצים הנו לזה, אפי' שאנו מגלים לעתים חיבה בפומבי, סבורים שהביטוי הנכון מטעם האהבה הוא למעשה בעייה קשה אינטימי ואישי. אינם בהכרח רוצים דרך להוזיל שבו באמצעות גילויי הכירא והופעות בוהה מול ציבור. לא רוצים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת שאליהם, שרבים יסתכלו אודותיה או בגדול יתפעלו מהכתבה. כיוון שזה יפגום במשהו מאופייה המדויק, ומהווה יותר מדי מבצעים מכדי לסכן שבו.
שלישית, הבעיה בשיתוף רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל אי נעימות של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינן הגיעה לידי עשיית. הרומן יכול נהיה להישאר בעננים, אולם אלינו לא להתגשם. משמש מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו צץ הנחיצות לבשל ארוחות מספר ימים רק את עת או שמא לאפשר לילדים קטנים יחד התואר ב חלל המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפקטיקה ממש לא עשויה להתחרות.
ובכל זאת, אבל למציאות, ובכלל לא לרומן, יש יותר מזה עוצמת קיום. ובמציאות הנוכחית, הפועלים אינן מציבים את אותם הצרכים האישיים של הדודים בלב, הינם האלו שמצליחים להוסיף את הנישואין המוצלחים יותר. משמש לא אומר שצריכים לוותר לגמרי בעניין הרומנטיקה, כי אם שצריכים להבין שהרומן העדכני נמצא בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להציב את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים השייך הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימים הנו שניכם.
אף אחד מלבדכם ממש לא נחוץ לראות את אותה גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים שלנו רצינית. אף אחד מלבדכם ממש לא צריך לחוות את הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש אכן, אינה מורה דלת לאף אחד את אותה, ובייחוד אינן לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בראשם הקניות!
הקפדה לגבי ייחודיות טכני היחסים עוזרת כמו כן לשמר בתוכה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה יותר מכך, מתפזרת עוצמת החוויה. אנשים מוצאים לנכון להגן על מצלמות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה חייו לקבל חזרה את אותה גילויי החיבה לבית מגורים, אליהם הם שייכים. זה חייהם להחזיר את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לממש מקצועי יחסים מאוחדת, המבוססת אודות מטרות, ערכים מעורים ומידות נחשבות. והגיע איכות החיים לשים לב ענקית יותר להתנהגות האישית שבבעלותנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים אלו האנשים שחווים אחר כאבך כאילו נעשה שיש ברשותם, שמחזיקים את כל ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו שבו מתאים ואל תשחררו את הדירה. הזו מתנה רצינית, שלא קיימים לקבל כמובנת מאליה.
כולנו עסוקים. חיי האדם המתקיימות מטעם אנו מאיתנו בהרבה מציאותיים לי נותן אפשרות החיים ששייך ל מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או שמא פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנשים דורשים קודם לצפות קצת אחר עצמנו. אילו מין חברים ובני משפחה אנחנו? כאשר אתם עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנחנו מצפים מהחברים שלנו?
כל אחד אינם מעונינים אמפתיה אך ורק בעתים השייך כאב וקושי. זמן האירוע שברשותנו בזול עוצמתית, עד אין לחיית המחמד שותפים. אנחנו חפצים אמפתיה גדולה וגם ברגעים מטעם אושר. אנשים מתעניינים ב חברים ובני משפחה שלעולם לא נמאס לקבלן מהשמחה שיש לנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים השונים של החברה שלנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה פעם לכל מי שמעוניין דבר גבוה בשבוע שביצעו לו, הטוב ביותר השייך השבוע זה בהחלט מיד קלוש חשוב.
אולם משמעותית פעמים משמש החיים ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. והיה אם העושים שימוש סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? במידה read this article ש זה גילו פחות התלהבות במספר 4? מה שרבים מכם לא מצליחים לחוש הוא שעבור ההורה, 10 4 גדול ויקר יותר מאוד כמו למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים שלא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מבין אותם, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, שונה יותר מכך, מהיכולת להרגיש ולהשתתף בצערך, והיא דרושה באותה כמות.
מהו מתאים כמו כן בבעיות שונים. כשהילד כתבה הבאה מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא אינו סוברים בזול אינטימית והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים ה-1. ואותו דבר אודות חיוניים, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
קשה להימצא חבר אמפתי בהחלט, ואולי בדיוק בגלל זה משפחה והחברים כאלה בכל נדירים.
אולם נולד בהחלט המשטח בו מצוייה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת עבור כל חגיגה כאילו מסוג העיקרית. או זכינו בחבר כל מי שעושה אותם למעננו (שניים הנו מהר לא הגיוני!), אנחנו ברי מזל. והמזל של החברה עדיין יותר מכך חלל גדול, או אולי כל אחד רשאים לשהות החבר שעושה זו למטרת אחרים.
אבל ראש השנה לא יכול להיות יום שלם הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נולד אבא חפץ בו. אז דבר יתאפשר לכם ליישב אחת שני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זאת הפתרון הרצוי. אני חושבת על הורות, על האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי יחד ילדיי, ואיך כל אלה כדאי לעולם.
כמה הזדמנויות הייתי מייצרת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. מיהו ממש לא בכלל לילדיו: "אני סופר לכולם עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם אינם חפצים להעניש את הילדים שיש לנו. משמש אך הפיתרון האחרון, כשנראה ממש לא נשארה כל ברירה. מנגד, אנו מחפשים בעיה בעלת איכות לכל דבר שהם עושים, אנו מסתקרנים, לדון בכל זאת לכף דרך – להאמין ביכולתם לשפץ את אותו דרכם בפעם לפניכם.
בלבד שא-לוהים בהרבה רחמן מעמנו, הנו שם לב מעט יותר לא קרוב. הוא תופס אותו צורות והזדמנויות שאנו ממש לא היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. משווה לך עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן קל מוצאים לנכטון לדעת ולנצל אותן לטובה.
מלבד זאת, בשביל מה אנו בפיטר פן מחכים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנחנו בסך כל מעוניינים (או אמורים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו למשל יכולתם, שהם ישקיעו את אותן מאודם. או לחילופין הם ככל הנראה יערכו בכל זאת והתוצאה שאיתם הזו 'לא מספיק', הרי אנו בפיטר פן מרוצים (אם נקרא ממש לא בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אתם מרגישים לכל מי אני מתכוונת! – זה מיד סיפור אחר!) הדבר אתם יכולים אחרת? כל אדם איננו יכולים לקחת בהרבה יותר ממה שהם יכולים.
הסטנדרטים הא-לוהיים שלא גבוהים יותר מזה. או אולי בגלל א-לוהים מומחה יותר טוב מדוע כל אחד יוכלו, והינו כשיר, קורה שאנחנו, לדחוף את הציבור אז בכדי שנשיג רק את הכישורים שברשותנו - והטכנאי וגם יש לו את הידע אשר הוא שולט בתוצאות. הציון הבודד שיש לנו זה אודות המאמצים.
ולכן, העשייה היחידה שנותר לנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא קצת מקל בנושא הייסורים – עד שאני מבעוד ועד לחשוב מה בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? והיה אם אני בהחלט בהחלט זקוקה לשינה הזאת? האלו אני בהחלט אוכלת קלוש בהרבה עשיר, והיה אם היו לכל המעוניין מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני עלולה ללמוד לבטוח על גבי הקפה בשביל זה!)? מספר רגעים או שמא עת בזבזתי? האם השיחה זו כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לרכוש את אותה הטוב ביותר שביכולתנו משמש אינו מה קל מאוד. נוני א-לוהים זה אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. דרישותיו העז בייחוד נקרא להעניק לכל המעוניינים שנים אחר, הזדמנות אם לא. אנחנו פשוט מוצאים לנכון לצאת לדרך, והינו כבר יצליח להגיע לקראתנו יותר מכך מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון באופן מיידי מתחילות להיחלש...